מכירה את זה?
עושים דיאטה, יורדים יפה במשקל, הרבה פעילות גופנית, מרגישים טוב וחושבים:
זהו!!!! הפעם אשמור עליו כבבת עיני.... לא אעלה גרם!
ואז, מגיע החג הראשון... מתווסף איזה ק"ג חביב, שנראה לא מזיק.
ואת כבר יודעת שתוך כמה ימים תוכלי להעיף אותו לקיביני.....
אבל בעצם, הבעיה היא לא הקילו שנוסף!!!
הבעיה היא העניים שגדלו, ובעיקר... הקיבה ששוב התמתחה למימדים לא רצויים....
כן כן, מעכשיו היא דורשת עוד, ועוד...
פתאום אין תחושת שובע אחרי שאוכלים סלט גדול,
פתאום צריך עוד איזו פרוסה כדיי להרגיש שבכלל אכלנו...
ואני חושבת לעצמי... איך זה שאני שוב ושוב נופלת לתהום הזו?
איך זה שאני חוזרת ומאמינה לתחושות הקיבה שלי,
כשאני יודעת בוודאות... אבל בודאות מושלמת
שזה הכל אשליה!!!
כשמתווסף לו עוד ק"ג ועוד אחד, את מרגישה כבר שהעניינים יוצאים משליטה,
פתאום אין כבר זמן ללכת למכון הכושר,
פתאום לא מוצאים את הזמן לצאת להליכות...
הזמן מתחיל לנזול מבין האצבעות.
כבר אין את הכח להכין סלט גדול, או מרק עשיר ובריא,
שיהיה מוכן לכל רגע של רעב בלתי נשלט.
והופ... פתאום את מגלה שהם כבר ארבעה...
לפתע פתאום פסח מגיע... ואת אומרת לעצמך:
טוב במילא את כבר ממש איבדת את זה!!
אז מה? לא תחגגי עם המצות? במילא את כבר נראית ממש רע....
מצה ברייט, עם הרבה סוכר וסירופ מייפל.. בוקר וערב...
מצה מרוחה בשד יודע מה, בין לביין,
כולל כמה עוגיות מקמח תפ"וד... ככה עם הקפה... כדיי שלא נהיה רעבים...
בשבוע נוספו להם תאומים רכים וענוגים, הישר לתוך הצמיגים...
נגמר החג... וזהו זה... אין יותר לאן לברוח!!
יום העצמאות עם המנגלים העשנים, ממש ממש בפתח,
ל"ג בעומר עם הבטטות המגרות,
ושבועות... הוי ואי לי... שבועות.... עם הגבינות עתירות השומן,
שאיך, איך אוכל לעמוד בפניהן?
תגידו לי (אני /ת שואלת את עצמי/ך):
לא מגיע לי להיראות טוב?
לא מגיע לי להרגיש טוב?
למה למען השם, דווקא אני חייבת לעבור שבעת מדורי הגיהינום האלו?
שוב דיאטה? (אני ממלמלת לעצמי בקול נכאים צורם)... כמה מבאס!!
מזל שירד לי האסימון, ברעש מצלצל....:
בלוג!!!
בשביל מה יש לי אלפי חברים בפייסבוק, בשביל מה?
לעשות דיאטה אני יודעת מצויין!
כבר הייתי בשומרי משקל, וד"ר איידלין, וגם מרזי מורית, ויו ניים איט.
אבל הבעיה היא כמובן, להתמיד...
לא מאמינה בדיאטות רצח,
אבל הפעם ממש מוכנה לנסות משהו שיוריד לי את החשק (התיאבון)
טוב מצאתי משהו.... (לא חשוב כרגע מה...)
והיום, יום א', כמו שאומרים: יום ראשון... דיאטה!!!
תעזרו לי?
תתמכו בי?
ממחר אני מתחילה להישקל... הכל על המסך!!!
מוכנים????
עושים דיאטה, יורדים יפה במשקל, הרבה פעילות גופנית, מרגישים טוב וחושבים:
זהו!!!! הפעם אשמור עליו כבבת עיני.... לא אעלה גרם!
ואז, מגיע החג הראשון... מתווסף איזה ק"ג חביב, שנראה לא מזיק.
ואת כבר יודעת שתוך כמה ימים תוכלי להעיף אותו לקיביני.....
אבל בעצם, הבעיה היא לא הקילו שנוסף!!!
הבעיה היא העניים שגדלו, ובעיקר... הקיבה ששוב התמתחה למימדים לא רצויים....
כן כן, מעכשיו היא דורשת עוד, ועוד...
פתאום אין תחושת שובע אחרי שאוכלים סלט גדול,
פתאום צריך עוד איזו פרוסה כדיי להרגיש שבכלל אכלנו...
ואני חושבת לעצמי... איך זה שאני שוב ושוב נופלת לתהום הזו?
איך זה שאני חוזרת ומאמינה לתחושות הקיבה שלי,
כשאני יודעת בוודאות... אבל בודאות מושלמת
שזה הכל אשליה!!!
כשמתווסף לו עוד ק"ג ועוד אחד, את מרגישה כבר שהעניינים יוצאים משליטה,
פתאום אין כבר זמן ללכת למכון הכושר,
פתאום לא מוצאים את הזמן לצאת להליכות...
הזמן מתחיל לנזול מבין האצבעות.
כבר אין את הכח להכין סלט גדול, או מרק עשיר ובריא,
שיהיה מוכן לכל רגע של רעב בלתי נשלט.
והופ... פתאום את מגלה שהם כבר ארבעה...
לפתע פתאום פסח מגיע... ואת אומרת לעצמך:
טוב במילא את כבר ממש איבדת את זה!!
אז מה? לא תחגגי עם המצות? במילא את כבר נראית ממש רע....
מצה ברייט, עם הרבה סוכר וסירופ מייפל.. בוקר וערב...
מצה מרוחה בשד יודע מה, בין לביין,
כולל כמה עוגיות מקמח תפ"וד... ככה עם הקפה... כדיי שלא נהיה רעבים...
בשבוע נוספו להם תאומים רכים וענוגים, הישר לתוך הצמיגים...
נגמר החג... וזהו זה... אין יותר לאן לברוח!!
יום העצמאות עם המנגלים העשנים, ממש ממש בפתח,
ל"ג בעומר עם הבטטות המגרות,
ושבועות... הוי ואי לי... שבועות.... עם הגבינות עתירות השומן,
שאיך, איך אוכל לעמוד בפניהן?
תגידו לי (אני /ת שואלת את עצמי/ך):
לא מגיע לי להיראות טוב?
לא מגיע לי להרגיש טוב?
למה למען השם, דווקא אני חייבת לעבור שבעת מדורי הגיהינום האלו?
שוב דיאטה? (אני ממלמלת לעצמי בקול נכאים צורם)... כמה מבאס!!
מזל שירד לי האסימון, ברעש מצלצל....:
בלוג!!!
בשביל מה יש לי אלפי חברים בפייסבוק, בשביל מה?
לעשות דיאטה אני יודעת מצויין!
כבר הייתי בשומרי משקל, וד"ר איידלין, וגם מרזי מורית, ויו ניים איט.
אבל הבעיה היא כמובן, להתמיד...
לא מאמינה בדיאטות רצח,
אבל הפעם ממש מוכנה לנסות משהו שיוריד לי את החשק (התיאבון)
טוב מצאתי משהו.... (לא חשוב כרגע מה...)
והיום, יום א', כמו שאומרים: יום ראשון... דיאטה!!!
תעזרו לי?
תתמכו בי?
ממחר אני מתחילה להישקל... הכל על המסך!!!
מוכנים????
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה